﻿<?xml version="1.0" ?> 
<rss version="2.0">
    <channel>
        <title>לינוקס, אינטרנט ותקנים.</title>
        <description>חדשות, לינוקס, קוד פתוח, XHTML</description>
        <link>http://www.tworld.org/</link>
        <generator>tworld feeds</generator>
        <copyright>All Rights Reserved</copyright>
        
            <item>
                <guid isPermaLink="true">http://www.tworld.org/item/14/</guid>
                <title>document.all על מה המהומה.</title>
                <link>http://www.tworld.org/item/14/</link>

                
                    
                <author>con@tzachi.net (Tzachi.)</author>

                    
                
                
                <category>os</category>

                
                <category>xhtml</category>

                
                <pubDate>Sun,  1 Aug 2004 14:57:41 -0400</pubDate>
                <description>בבאגזילה של מוזילה נוצר דיון האם לתמוך ב document.all. התפתח דיון מענין האם יש להוסיף הוספה לא תיקנית במחיר תמיכה ביותר אתרים.

פקודת document.all נוצרה על ידי מיקרוסופט, לפני שאירגון w3c תקנן את סטנדרט DOM (קיצור ל-document object model-תבנית עצם מסמך (בתרגום חופשי)) לשימוש בשפת סקריפטים בדפדפנים. מיקרוסופט שניסתה להדביק את הפער בינה לבין נטסקייפ יצרה את שפת JScript שפה דומה ל JavaScript הפופולרית שדפדפן נטסקייפ השתמש. ויצרה את document.all בשביל לאזכר אלמנטים בכתובת הזיהוי שלהם.
הרבה אתרים עדין משתמשים בזה למעלה מ5 שנים אחרי שטנדרט DOM יצא לשוק בתור סטנטרנט קובע ומוכר. ואף עדיין הרבה אתרי לימוד עדיין מלמדים תכנות בשיטה הזאת.</description>
            </item>
			
            <item>
                <guid isPermaLink="true">http://www.tworld.org/item/13/</guid>
                <title>מערכות קבצים ביוניקס\לינוקס. - חלק ראשון</title>
                <link>http://www.tworld.org/item/13/</link>

                
                    
                <author>con@tzachi.net (Tzachi.)</author>

                    
                
                
                <category>linux</category>

                
                <pubDate>Wed, 21 Jul 2004 17:56:39 -0400</pubDate>
                <description>מערכת הקבצים במערכת ההפעלה הינה אחת מהרכבים החשובים ביותר במערכת ההפעלה. מערכת קבצים שומרת ומנהלת את נתוני המשתמש על הכונן קשיח. ותפקידה להבטיח שהמידע שנצפה מהכונן זהה למידע המקורי שנשמר. בנוסף לשמירת מידע בקבצים, מערכת הקבצים יוצרת ומנהלת את המידע על סוגי הקבצים. ובנוסף אחראית על כל על כל תקינות המידע. ממערכת הקבצים מצופה אמינות גבוהה וביצועים מצוינים.

עד לפני מספר שנים, מערכת הקבצים Ext2 היתה מותקנת במרבית מערכות מחשב מבוססי יוניקס. Ext2 מערכת אמינה והותאמה למרבית פריסת לינוקס, עם כניסת מערכת לינוקס לשוק מערכות ההפעלה, הפופלריות שלה גדלה כשהיא מחליפה את יוניקס ומערכות הפעלה אחרות ומותקנת יותר ויותר על שרתים ומערכות חישוב, Ext3 הגיעה לקצה היכולת שלה כשנוצרו דרישות חדשות, לחיצות כונן קשיח מוגדלות, איחזור נתונים מהיר מקריסת מערכת, ביצועים גבוהים של קריאת וכתיבת נתונים. והדרישה לשמירת אלפי קבצים ששוקלים טרהבייט של נתונים, שזה הרבה מעבר ליכולת של Ext2.</description>
            </item>

            
            <item>
                <guid isPermaLink="true">http://www.tworld.org/item/12/</guid>
                <title>KDE לעומת GNOME</title>
                <link>http://www.tworld.org/item/12/</link>

                
                    
                <author>con@tzachi.net (Tzachi.)</author>

                    
                
                
                <category>linux</category>

                
                <pubDate>Sun, 18 Jul 2004 08:54:42 -0400</pubDate>
                <description>KDE וGNOME הינם שולחנות עבודה גרפיות לסביבת X במערכות לינוקס/יוניקס.
KDE וGNOME הינם שולחנות עבודה גרפיות לסביבת X במערכות לינוקס/יוניקס.

התחלה
מערכת שולחן עבודה (הפופולרית) הראשונה ללינוקס היתה CDE (Common Desktop Environment) שפותחה תחת חברות ענק כמו HP, IBM, Novell, ו Sun Microsystems, בשביל ליצור סביבת שולחן עבודה גרפי למערכות מבוססות יוניקס, ובערך עד שנת 2000 השימוש היה פפולרי בהפצות מסחריות כמו סולריס של סאן וHP-UX של HP וAIX של IBM, אך השימוש שלה כשולחן עבודה למשתמשים ביתים היתה די מסורבלת מה שהוביל לקראת סוף שנות התשעים ליצרת פרויקט שולחן העבודה ללינוקס מה ששינה את כל התיחסות לינוקס למשתמש הביתי, עם יציאת פרויקט KDE קיצור של (K Desktop Environment - האות K במקור היתה Kool) בשנת 1996 בהשראת CDE. ופרויקט GNOME שזה קיצור (GNU Network Object Model Environment) בשנת 1997 על ידי מיגל דה יקאזה תחת פרויקט GNU.;</description>
            </item>

            
            <item>
                <guid isPermaLink="true">http://www.tworld.org/item/11/</guid>
                <title>יום הולדת שמח למוזילה.</title>
                <link>http://www.tworld.org/item/11/</link>

                
                    
                <author>con@tzachi.net (Tzachi.)</author>

                    
                
                
                <category>os</category>

                
                <pubDate>Thu, 15 Jul 2004 23:53:47 -0400</pubDate>
                <description>באתר הבית של מוזילה סקרו את השנה האחרונה וגם התיחסו לעתיד, לפנכם תרגום חופשי ולא רשמי.
הזמן חולף מהר כשאתה נהנה.

כבר עברה שנה מאז שאירגון מוזילה נוסד, בשנה זו האירגון הצליח לשגשג, .המוצרים שלנו התקבלו בתשואות וסוקרו בהתלהבות, צרכנים וחברות הביעו התענינות מתמדת במוצרים שלנו, המודעות של חשיבות בחירת הדפדפן גדלה והקהילה נשארת נמרצת ואנטרגטית.

פרויקט מוזילה תמיד היה בראש קבוצת הקוד הפתוח. עם פירפוקס החדש ות'אנדרבירד החדש שלנו, אנחנו מתמקדים בהבאת חוית גלישה יותר גדולה למיליוני אנשים חדשים.
</description>
            </item>

            
            <item>
                <guid isPermaLink="true">http://www.tworld.org/item/10/</guid>
                <title>מוזילה מול אקספלורר - צוחק מי שצוחק אחרון.</title>
                <link>http://www.tworld.org/item/10/</link>

                
                    
                <author>con@tzachi.net (Tzachi.)</author>

                    
                
                
                <category>os</category>

                
                <pubDate>Thu, 15 Jul 2004 19:35:23 -0400</pubDate>
                <description>ושוב פעם "עידכון אבטחה קריטי" מהגלריה של מיקרוסופט.
ומה הפעם ? רכיב אקטיבX מסכן את המערכת, באחת מהרצאות האחרונות של סטיב בלאמר, הוא תקף את הפינגווינים והתגרה בהם כמה זמן יקח להם לתקן פגם אבטחה, במיקרוסופט לדבריו הדבר יקח יום עד יומים והענין יסודר, אחרי הכל הם מעסיקים אלפי מתכנתים בתשלום לא? אך למרבה הפלא לא מזמן הדפדפן הפופלרי "אינטרנט אקספלורר" קיבל עוד עידכון אבטחה קריטי, ומיקרוסופט קיבלה זבנג לא קטן מאירגון US-CERT (מרכז אבטחת מידע באינטרנט של הממשל האמריקאי) שהזהיר את הגולשים מפני שימוש בדפדפן האינטרט של מייקרוסופט, מאחר שהתגלתה פירצת אבטחה משמעותית בדפדן שעלולה לחשוף סיסמאות ומספרי כרטיס אשארי ובנק, מה שהקפיץ את כמות ההורדות של מוזילה לפי שנים מהממוצע, ולגרום לאינטרנט אקספלורר להפסיד אחוז אחד שלם של משתמשים. כשיצאה ההודעה שהדפדפן לא מאובטח. מיקרוסופט זריזה מתמיד הוציאה עידכון אבטחה תוך עשרה יום!, וסוף סוף כשיצא עידכון האבטחה ממיקרוסופט, מליוני אנשים נשמו לרוחה, אבל... רק לזמן מועט, כשהתגלתה האמת מה עומד מאחורי התיקון, הבעיה חזרה לקדמותה. מיקרוסופט ביטלה את רכיב X בדפדפן, מה שאיפשר להאקרים לא בהכרח מתוחכמים, להחזיר את הפירצת האבטחה לקדמותה שוב.</description>
            </item>

            
            <item>
                <guid isPermaLink="true">http://www.tworld.org/item/9/</guid>
                <title>PCLinuxOS ההפצה האולטימטיבית ?</title>
                <link>http://www.tworld.org/item/9/</link>

                
                    
                <author>con@tzachi.net (Tzachi.)</author>

                    
                
                
                <category>linux</category>

                
                <pubDate>Thu, 15 Jul 2004 18:03:21 -0400</pubDate>
                <description>הניסיון הראשון שלי עם לינוקס היה עם RedHat Linux 7.0, התקנתי למדתי ודיי מהר התיאשתי, המערכת לא זיהתה הרבה חומרה (המחשב היה Compaq עם רכיבים פופלרים יחסית), וממשק מערכת מסובך יחסית, בלית ברירה חזרתי לחלונות, אחרי שנתים מאז שניסתי אמרתי לעצמי, הגיע הזמן לעוד ניסיון הזמן השתנה, ההפצות השתדרגו והשתכללו, התקנתי שוב פעם את RedHat Linux 9.0 ההבדל היה משמעותי, עיצוב יותר פשוט למשתמש, עריכת עץ התוכונות בצורה יותר חכמה.

אבל עדין למשתמש מתחיל זה די קשה, לקבל הפצה כמעט ערומה מתוכנות ולהתחיל כמעט מאפס (אני מדבר על תוכנות שימוש מולטימדיה\אודיו\חוית גלישה ועוד) להתקין פלאש, ג'אווה, XMMS, רישוי לmp3, פרויקט wine, תוכנת xchat, licq ועוד המערכת הגיעה עם דפדפן מוזילה ותוכנות בסיסיות למולטימדיה, קרנל מיושן יחסית אבל יציב והרבה אבטחה. הם תמיכת מערכת בGnome, ואינטגרציה עלובה לKDE. במערכת כזאת המהגר הטרי מחלונות הולך לאיבוד. (ואני מדבר פה על עצמי).</description>
            </item>

            
            <item>
                <guid isPermaLink="true">http://www.tworld.org/item/8/</guid>
                <title>XHTML על קצה המזלג. - חלק ראשון</title>
                <link>http://www.tworld.org/item/8/</link>

                
                    
                <author>con@tzachi.net (Tzachi.)</author>

                    
                
                
                <category>xhtml</category>

                
                <pubDate>Thu, 15 Jul 2004 01:28:01 -0400</pubDate>
                <description>XHTML, HTML, XML, תקנים... התבלבלתם כבר מהשמות ? אין דבר, בואו נעשה סקירה קצרה על סוגי התקנים.

HTML, הינה שפת תיוג (Markup) באינטרנט, HTML הינה אפליקציה של SGML - (Standard Generalized Markup Language).
SGML הינה שפת על לתיאור שפות תיוג, השימוש הנפוץ שלה היה בשביל ניהול מסמכים אלקטרונים. שפת SGML רחבה מאוד וכוללת 

מגוון רחב של אפליקציות. וכתוצאה מכך היא מורכבת מאוד, מה שהאט את האימוץ של השפה בסביבת האינטרנט.
שפת HTML פתרה את את בעית המרכבות של SGML כשפת אינטרנט, מאחר והשפה לקחה קבוצה קטנה של תוויות (Tags) המתאימות
לכתיבת מסמכים פשוטים. ופישטה את מבנה המסמך, HTML תמכה בהיפר טקסט (קישורים) ואף נוספו לה יכולות מולטימדיה שונות.</description>
            </item>

            
            <item>
                <guid isPermaLink="true">http://www.tworld.org/item/7/</guid>
                <title>לינוקס על סנטרינו.</title>
                <link>http://www.tworld.org/item/7/</link>

                
                    
                <author>con@tzachi.net (Tzachi.)</author>

                    
                
                
                <category>linux</category>

                
                <pubDate>Mon, 12 Jul 2004 20:54:16 -0400</pubDate>
                <description>למה בכלל זאת בעיה?
טכנלוגית הסנטרינו של אינטל פותחה בארץ באינטל חיפה תחת הקוד בניאס (Banias), היא היתה ראשונה להביא לעולם את עיקרון הנידות במחשבים נידים, הטכנולוגיה כללה מעבד Pentium M, עם צ'יפסט סנטרינו, וכרטיס רשת אלחוטית מובנת. 

היתרון הגדול שלו היה בזמן עבודה יותר ממושך עם הבטריה, ועולם חדש בלי צורך בכבלים .</description>
            </item>

            
            <item>
                <guid isPermaLink="true">http://www.tworld.org/item/6/</guid>
                <title>איך לחסוך בקוד CSS.</title>
                <link>http://www.tworld.org/item/6/</link>

                
                    
                <author>con@tzachi.net (Tzachi.)</author>

                    
                
                
                <category>xhtml</category>

                
                <pubDate>Mon, 12 Jul 2004 17:20:36 -0400</pubDate>
                <description>למה בכלל צריך לחסוך בקוד?
בגיליון של css ישנם למשל 20 פקודות ובכל פקודה אנחנו נכתוב text-align:right אם נכפיל את הפקודה זה 

עוד שני קילובייט לעמוד ואם נכפיל את מספר עמודי האתר (במידה והגיליון משתנה וזה לא נשמר בcach זה 

כבר יכול להגיע לעשרות קילו בייט.</description>
            </item>

            
            <item>
                <guid isPermaLink="true">http://www.tworld.org/item/5/</guid>
                <title>האם תג Table עדיין אפקטיבי.</title>
                <link>http://www.tworld.org/item/5/</link>

                
                    
                <author>con@tzachi.net (Tzachi.)</author>

                    
                
                
                <category>xhtml</category>

                
                <pubDate>Mon, 12 Jul 2004 05:07:00 -0400</pubDate>
                <description>יותר ויותר אתרים נוטים לא להשתמש יותר בתגי הטבלאות (table, tr, td), ומחליפים אותו בתגי ה DIV, עם פיתוח XHTML1.1 ניתנה דחיפה לשימוש יותר בתג DIV על תגי הטבלאות.

מה הסיבות בעד או נגד להשתמש באחד מהתגים ומה היתרונות של DIV על TABLE.

Table הוא אחד מהתגים הראשונים של שפת HTML התג יוצר טבלאות רוחב ואורך וניתן לסדר בו בקלות עיצוב טבלאות. עם הזמן התג התפתח והפך למרכיב עיקרי בעיצוב ממשק הדף הקוד נהפך לכבד יותר ויותר עם שילוב ה CSS לכל טבלאה נוספו עוד תגי עיצוב, מה שהפך את כל העסק לכבד מאוד. ולפעמים בשביל לעצב טבלאה קטנה היה צריך בעשרות שורות בשביל ליצא טבלאה מעוצבת עם שילובי תמונות, צבעי רקע וגפונים שונים.;</description>
            </item>

            
            <item>
                <guid isPermaLink="true">http://www.tworld.org/item/4/</guid>
                <title>מקבץ תוספות לדפדפני מבוססי מוזילה.</title>
                <link>http://www.tworld.org/item/4/</link>

                
                    
                <author>con@tzachi.net (Tzachi.)</author>

                    
                
                
                <category>os</category>

                
                <pubDate>Sun, 11 Jul 2004 14:17:23 -0400</pubDate>
                <description>עשיתם את המהלך סוף סוף, עברתם מאינטרנט אקספלורר למוזילה. התקנתם, התפעלתם מהמהירות, 
מהפשטות, רמת האבטחה ועוד... אבל הרגשתם שמשהו חסר הכלים שהיתם רגילים לעבוד באינטרנט 
אקספלורר חסרים, או שאתם רוצים עוד, למוזילה יש עשרות של תוספים (add-on) מוכנים להתקנה.

אין דבר יותר פשוט במוזילה מהתקנת התוספים במוזילה, קבצי ההתקנה הינם קבצי .xpi קבצי ההתקנה אינם 
תלוים בפלטפורמה מסוימת, שככה אפשר להתקין אותם בלינוקס, וינדוס, או לחלופין על מקינטוש.
</description>
            </item>

            
    </channel>
</rss>



